4/30

006 [Desktop Resolution]

אצלנו במושב יש שיטה מיוחדת להפרדת אשפה:
זבל קל בגודל קטן-בינוני, שנעשה בו שימוש בבית – נזרק אחר כבוד לפח הירוק
זבל גדול וכבד (רהיטים, מכונות כביסה וכד') – נשאר בחצר או נזרק מעבר לגדר
זבל קטן שנעשה בו שימוש ברחוב – נזרק על הריצפה

היום מצאתי אחד כזה קטן על הכביש – אריזה של פופאייס (אני מהדור הישן, אף אחד לא יצליח למכור לי שלוקים!)

001 [Desktop Resolution]

גזרתי ממנה פרוסות רחבות, שלפתי טבעות מתכת והתחלתי לחבר

002

בשלב מסויים החלטתי להצר את הטבעות שיצרתי, והשארתי רק שלוש רחבות

005

מהכיפה שנשארה מהקצה של האריזה הכנתי תליון

004 [Desktop Resolution]

וכך בא לעולם תכשיט מס' 4

003 [Desktop Resolution]

הפרוייקט הזה רק ביומו הרביעי, וכבר מעורר בי המוני מחשבות ותובנות, ואין לי זמן וכוח להעלות אותן על הכתב, זה עוד יקרה!

השעשוע הזה מצא דרכו אלי שוב היום – המילים שיצאו לי היו – יצירה, שמחה וכוח. אני בטוחה שהיצירה שאני מכניסה (בכוח, תאמינו לי שזה בכוח) לחיי, תביא איתה גם הרבה שמחה וכוח…
1231236_10152000318954928_1227305407_n

מודעות פרסומת

15 מחשבות על “4/30

  1. אהבה בריאות ופרנסה.עניינים שברוח וקצת גשמיות אוהבת את יצירותיך . אוהבת מיחזור. כנראה שיש תקופות כאלה שאנחנו צריכות להכריח עצמנו ליצור ואחרי ההתנעה הראשונה הכל זורם. שנה טובה ויצירתית וגמר חתימה טובה.
    אריאלה

    • אין ספר שלפעמים מה שלא הולך בכוח הולך ביותר כוח… אני עדיין מחכה שיזרום ועדיין מרגישה שאני נלחמת בעניין, אבל אני רק בתחילת השבוע השני של הפרוייקט, אז עוד יש תקווה (ואם לא תהיה ברירה נאריך אותו 😀 ).
      שנה נהדרת וגמר חתימה טובה

  2. מקסים ביותר, ארבל. גם ההשראה, כמובן היצירות עצמן (מי היה מאמין שזה מה שאפשר לעשות משלוקים, ועוד ריקים?!) וכמובן ההתלבטויות והדבקות במטרה למרות העייפות. מחכה לבאים. 🙂

    • תודה מיכל.
      נראה לי שככל שהחומר יותר פשוט וסתמי זה מאלץ אותי להיות יותר יצירתית. יש דברים שנראים לי כתכשיטים כמו שהם ואני מרגישה שאני רק מקלקלת אם אני מוסיפה, וכאן באמת נדרשתי להיות מאוד יצירתית כדי לעשות מזה משהו. יצא לטעמי אחד התכשיטים היפים עד כה (נכתב ממרומי היום השמיני…).

  3. מנסה כל פעם לנחש ממה עשוי התכשיט ומופתעת כל פעם מחדש. כסף, יופי ובריאות כנראה שזה מה שמעסיק אותי בגיל השלישי….

  4. בריאות, שמחה חדווה
    מבין כל התכשיטים שעשית עד כה- את זה אני הכי אוהבת. כי הוא גם ממש תהליך ומיחזור מרשים מאוד.
    מאוד מצערת דרך הפרדת הפסולת אצלכם מבושב. יש הרבה מושבים בהם זה ככה. עניין של תרבות ככל הנראה. יפה שאת מתייחסת לזה בכזו סלחנות…
    שנה טובה!

    • גם אני חושבת שהוא הכי יפה (אחרי שמונה תכשיטים). אני מתעצלת לכתוב שוב, אבל את מוזמנת לקרוא מה כתבתי למיכל פה למעלה על הסיבה לטעמי שהוא הכי מוצלח.
      עניין המזבלה/מושב הוא לגמרי עניין של תרבות, ולא התחלתי בכלל לכתוב מה אני חושבת על זה, כי זה היה נשמע מאוד רע, שום סלחנות ושום נעליים, מדובר בגועל נפש, ואני עדיין מאוד עדינה. לצערי הרב הרוח הזו מורגשת גם ברמה החברתית (כלומר לא מורגשת). ולצערי העוד יותר רב אלו שתי הסיבות שבגללן לא נשאר לגור פה עוד הרבה זמן 😦

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s