מהחצר | תכשיטי יומיום

מה: צמיד
ממה: צינור השקיה
מאיפה: מהגינה
תוספות: אין
גודל: היקף 28 ס"מ

אחד הדברים שמרגשים אותי בעשיה שלי בכלל ובפרוייקט הזה בפרט, הוא לראות את האדוות של האבנים הקטנות שאני זורקת – לראות איך הדברים משפיעים על אנשים אחרים, מעוררים בהם מחשבה, עשיה ויצירה.
משפט בסגנון: 'ארבל, מצאתי X וחשבתי פתאום שאפשר לעשות ממנו Y' מעורר בי גלים (ואדוות) של שמחה.
מאז שהתחלתי את הפרוייקט הזה שמעתי אותו כבר כמה פעמים, ושמעתי מכמה חברות על כל מיני דברים יצירתיים שהן עשו מהפסולת שסביבן. במשפחה הקרובה האדוות באות לידי ביטוי בכל מיני "מתנות" יפות ומיוחדות שיהל וגיל מביאים לי מהבילויים שלהם בלעדי ['אמא, תראי, הבאנו לך משהו שתוכלי לעשות ממנו תכשיט'].

היום נסענו עם ההורים שלי לבקר חברים על הרכס הסמוך, הם הראו לנו כל מיני דברים מופלאים שהכינו במחנה המשפחות של 'שומרי הגן', בין השאר – חליל. אבא שלי והחבר התחילו לדבר על חלילים, ואבא שלי מיד הדגים – הוא חיפש בגינה שלהם ומצא שארית צינור השקיה, שלף את האולר, והתחיל להכין חליל. כשסיים, התחיל לחתוך חוליות מהשארית של השארית של הצינור, חיבר כמה כאלו זו לזו. 'את יכולה להכין מזה תכשיט' הוא אמר, וקיבל מיד הוראה לחתוך עוד. חיברתי את כל החוליות לצמיד מקסים.
קצת עיגלתי פינות היום – התכשיט של אבא שלי בעיקר (אני רק חיברתי). אבל זו עוד אדווה קטנה של האבנים שלי…